מאת יוסי כהן - סמנכ"ל פינאפ
הקפאת מדרגות המס – המשמעות הנסתרת בתלוש השכר שלכם והקשר להחזרי מס
מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות את צמד המילים המאיים "הקפאת מדרגות המס", לרוב כחלק מדיונים על תקציב המדינה או חוקי ההסדרים. עבור רוב השכירים, המונח הזה נשמע כמו משהו טכני, בירוקרטי ורחוק, ששייך לרואי חשבון ולכלכלנים באוצר. אבל האמת היא שונה לחלוטין: מדובר באחד המהלכים הכלכליים שיש להם את ההשפעה הישירה, המיידית והכואבת ביותר על תלוש המשכורת של כל אחד ואחת מאיתנו.
ב-Finupp אנחנו נתקלים מדי יום באנשים שמופתעים לגלות שהנטו שלהם נשחק, גם אם הברוטו לא השתנה או אפילו עלה מעט. במאמר המקיף הזה נצלול לעומק הנושא, נפרק את המונחים המורכבים לשפה פשוטה, נבין מהי בעצם הקפאת מדרגות המס, איך היא משמשת כ"מס סמוי" המגדיל את תשלומי המסים שלכם בלי שהרגישו, והכי חשוב – נסביר איך המצב הזה עשוי, באופן פרדוקסלי, להשפיע על הפוטנציאל שלכם לקבלת החזר מס בסוף השנה.
שורה תחתונה: מה זה אומר ואיך זה פוגע בנטו?
לפני שנצלול להסברים הטכניים, הנה התקציר למי שרוצה להבין את השורה התחתונה:
במצב נורמלי, מדרגות המס בישראל צמודות למדד המחירים לצרכן (האינפלציה). כלומר, אם המחירים במשק עולים, גם רף המס עולה, כדי שלא תשלמו יותר מס סתם כי הכסף שווה פחות.
כאשר המדינה מחליטה על הקפאת מדרגות המס, היא מנתקת את המנגנון הזה. המשמעות היא שאם קיבלתם תוספת יוקר או העלאה קטנה בשכר שנועדה רק לפצות על עליית המחירים בסופר, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים אחוז מס גבוה יותר. בפועל, כוח הקנייה שלכם יורד פעמיים: פעם אחת בגלל האינפלציה, ופעם שנייה בגלל נטל המס שעלה ריאלית.
איך עובדת שיטת המס בישראל? (הבסיס להבנת הבעיה)
כדי להבין את גודל ההשפעה של ההקפאה, חייבים להבין קודם איך עובד מנגנון המס הפרוגרסיבי בישראל. בניגוד למה שחלק חושבים, אנחנו לא משלמים אחוז קבוע על כל המשכורת. שיטת המס בנויה מ"מדרגות".
דמיינו סולם. כל שלב בסולם מייצג חלק מהמשכורת שלכם, ועל כל שלב משלמים אחוז מס שונה:
- על החלק הראשון של המשכורת משלמים אחוז נמוך (10%).
- על החלק הבא משלמים קצת יותר (14%).
- על החלק שאחריו משלמים עוד יותר (20%), וכן הלאה עד למדרגה הגבוהה ביותר.
הסכום שבו אתם עוברים ממדרגה למדרגה הוא קריטי.
לדוגמה (מספרים להמחשה בלבד): נניח שהמדרגה הראשונה (10%) מסתיימת ב-7,000 ש"ח. אם אתם מרוויחים 7,000 ש"ח, תשלמו 10% על הכל. אם תרוויחו 7,100 ש"ח, תשלמו 10% על ה-7,000 הראשונים, ו-14% רק על ה-100 ש"ח הנוספים.
השיטה הזו נועדה להיות הוגנת: ככל שמרוויחים יותר, משלמים יותר, אבל רק על התוספת ("השוליים"). הבעיה מתחילה כשהמדרגות הללו לא זזות, בזמן שהמשכורת והמחירים כן זזים.
המנגנון הטבעי: הצמדה למדד (ומה קורה כשהוא נעצר)
בכל שנה בחודש ינואר, רשות המסים אמורה לעדכן את הסכומים של מדרגות המס. העדכון הזה מבוצע בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בשנה החולפת.
ההיגיון הכלכלי מאחורי העדכון הוא פשוט וצודק:
אם הייתה אינפלציה של 5%, זה אומר שהכסף שלכם שווה 5% פחות. כדי לשמור על אותו כוח קנייה, אתם צריכים להרוויח 5% יותר. אם המעסיק שלכם העלה לכם את השכר ב-5%, אתם לא באמת "התעשרתם", אתם פשוט שומרים על המצב הקיים.
לכן, גם מדרגות המס צריכות לעלות ב-5%, כדי שלא תשלמו פתאום מס גבוה יותר על אותה רמת חיים בדיוק.
כאן נכנסת לתמונה הקפאת מדרגות המס.
במסגרת חוקי ההתייעלות הכלכלית (כפי שקרה בשנים האחרונות וצפוי בשנים הקרובות), הממשלה מחליטה באופן יזום לבטל את העדכון האוטומטי הזה. היא קובעת שהסכומים שקובעים את המעבר ממדרגה למדרגה יישארו זהים לשנה הקודמת, למרות שהמחירים במשק עלו.
הקפאת מדרגות המס הלכה למעשה – ה"מס הסמוי"
כלכלנים מכנים את תופעת הקפאת המדרגות בשם "מס סמוי" או "זחילה בשיעורי המס" (Fiscal Drag). למה סמוי? כי אף אחד לא הודיע לכם רשמית שהעלו את מס ההכנסה מ-14% ל-15%. המספרים בחוק נשארו אותו דבר. אבל בפועל, אתם משלמים יותר.
בואו נראה איך זה עובד בתרחיש של הקפאה:
- המצב במשק: יש אינפלציה של 4%. הכל יקר יותר בסופר, בדלק ובחשמל.
- השכר שלכם: המעסיק היה נחמד ונתן לכם העלאה של 4% כדי לפצות על יוקר המחיה. הברוטו שלכם גדל, אבל אתם יכולים לקנות איתו בדיוק את אותם מוצרים שיכולתם לקנות לפני שנה.
- המדרגות: הממשלה החליטה על הקפאת מדרגות המס. הסף למעבר למדרגת מס גבוהה יותר נשאר במקום.
- התוצאה: חלק גדול יותר מהמשכורת שלכם "גולש" למדרגת המס הגבוהה יותר. אתם משלמים שיעור מס גבוה יותר על הכנסה שהיא לא באמת גבוהה יותר במונחים ריאליים.במילים אחרות: המדינה לוקחת נתח גדול יותר מכוח הקנייה שלכם, בלי להעביר חוק שמעלה מיסים באופן רשמי.
לא רק מדרגות – גם נקודות הזיכוי קפאו
המונח "הקפאת מדרגות המס" הוא לעיתים שם קוד להקפאה רחבה יותר, הכוללת גם את נקודות הזיכוי.
נקודת זיכוי היא סכום כסף שמופחת ישירות מהמס שאתם חייבים לשלם. כל תושב ישראל זכאי לנקודות זיכוי (בסיסיות, בגין ילדים, תואר אקדמי ועוד).
גם שווי נקודת הזיכוי אמור להתעדכן כל שנה לפי המדד. אם המדד עולה, שווי ההנחה במס אמור לגדול.
כאשר מחליטים על הקפאה, גם שווי נקודת הזיכוי נשאר קבוע.
המשמעות כפולה:
- אתם נכנסים למדרגות מס גבוהות יותר מהר יותר.
- ההנחה שאתם מקבלים (נקודות הזיכוי) נשחקת ושווה פחות במונחים ריאליים.התוצאה המשולבת היא ירידה כואבת בנטו שנכנס לבנק.
דוגמה מספרית להמחשה (השוואה בין מצב תקין להקפאה)
כדי להבין את המספרים, בואו נסתכל על טבלה שמציגה תרחיש היפותטי של עובד שקיבל העלאת שכר בגובה האינפלציה (5%), ובודקת מה קורה למס שלו במצב של עדכון מדרגות לעומת הקפאה.

הקשר בין ההקפאה לזכאות להחזר מס
עכשיו, אחרי שהבנו איך ההקפאה גורמת לנו לשלם יותר מס שוטף, נשאלת השאלה: איך זה קשור לעולם של החזרי מס? האם העובדה ששילמתי יותר מס אומרת שמגיע לי החזר?
התשובה מורכבת וחשובה.
עצם העובדה ששילמתם מס גבוה יותר בגלל ההקפאה היא חוקית (לצערנו), ולכן היא לא מזכה אוטומטית בהחזר. המדינה החליטה בחוק לגבות מכם יותר, והיא גבתה.
אבל, וזה אבל גדול – המצב הזה יוצר רגישות גבוהה יותר לשינויים במהלך השנה, ומגדיל את הסיכויים להיווצרות של "תשלום מס עודף" במקרים ספציפיים.
הנה הסיבות לכך שהקפאת מדרגות המס הופכת את בדיקת זכאות להחזר מס לקריטית עוד יותר:
1. הפער בין החישוב השנתי לחודשי גדל
מס הכנסה מחושב ברמה שנתית, אך מנוכה ברמה חודשית. כשמדרגות המס מוקפאות והשכר שלכם עולה (אפילו קצת), אתם עשויים "לגרד" את המדרגה הגבוהה יותר בחודשים מסוימים.
אם במהלך השנה היו חודשים שבהם לא עבדתם, החלפתם עבודות, או שהשכר שלכם השתנה (בונוס חד פעמי, עמלות משתנות) – הפער בין מה ששילמתם בחודשים ה"חזקים" (שבהם המס היה גבוה במיוחד בגלל ההקפאה) לבין מה שהייתם אמורים לשלם בממוצע שנתי – גדל. ככל שנטל המס גבוה יותר, כך כל חודש של אי-עבודה או שכר נמוך מייצר פוטנציאל החזר גדול יותר.
2. רגישות גבוהה לנקודות זיכוי שלא נוצלו
במצב של הקפאה, כל שקל של הטבת מס הופך לקריטי. אם במהלך השנה סיימתם תואר, נולד לכם ילד, השתחררתם ממילואים או עברתם ליישוב מזכה – ונקודות הזיכוי לא עודכנו בזמן אמת בתלוש, ההפסד הכספי שלכם גדול יותר מאשר בשנים רגילות. מכיוון שהמס ששילמתם גבוה יותר (בגלל ההקפאה), יש "יותר מס" לקבל בחזרה כנגד נקודות הזיכוי הללו.
3. שחיקת שכר ריאלית ושינויים תעסוקתיים
הקפאת המדרגות בשילוב עם יוקר המחיה דוחפת עובדים רבים לחפש משרות חדשות או לבקש העלאות שכר באמצע השנה. תנודתיות תעסוקתית היא המנבא החזק ביותר לזכאות להחזר מס. מי שעובד במקום אחד 12 חודשים רצוף עם שכר קבוע, לרוב ינוכה ממנו מס מדויק. אבל בתקופות של לחץ כלכלי והקפאת מדרגות, אנחנו רואים יותר מעברים, יותר תקופות אבטלה קצרות בין עבודות, ויותר שינויי שכר – כל אלו הם מתכון בטוח להיווצרות החזרי מס.
נקודות למחשבה: למה המדינה עושה את זה?
למרות שזה מרגיש כמו עונש, למדינה יש סיבות (מבחינתה) לבצע הקפאת מדרגות המס:
- גיוס כספים מהיר: זו הדרך הקלה ביותר להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בלי להכריז על "העלאת מסים" שמעוררת התנגדות ציבורית עזה.
- צמצום גירעון: בתקופות של הוצאות ביטחוניות גבוהות או משברים כלכליים, המדינה זקוקה למקורות תקציביים, והשחיקה האינפלציונית של המדרגות מספקת לה מיליארדי שקלים.
- פשטות ביצוע: לא צריך להקים מערך גבייה חדש, הכל מתבצע אוטומטית דרך תלושי השכר הקיימים.
עבורכם, האזרחים השכירים, ההבנה של המניעים לא משנה את התוצאה: נשאר לכם פחות כסף בכיס. ודווקא בגלל זה, אסור לכם לוותר על שום שקל ששילמתם בטעות או מעבר לנדרש.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא
כדי לעשות סדר סופי, ריכזנו עבורכם תשובות לשאלות שאנחנו נשאלים ב-Finupp לעיתים קרובות בהקשר לשינויי חקיקה ומיסוי:
שאלה: האם הקפאת מדרגות המס של 2026 משפיעה על החזרי מס משנים קודמות (למשל 2024 או 2025)?
תשובה: לא באופן ישיר. החזר מס נבדק תמיד לפי חוקי המס שהיו בתוקף באותה שנה ספציפית שעבורה מוגשת הבקשה. עם זאת, מכיוון שהקפאת המדרגות החלה כבר בשנת 2025, היא בהחלט רלוונטית למי שמגיש כעת בקשה להחזר עבור שנת 2025. לגבי שנת 2024 (שבה המדרגות עודכנו כרגיל), ההקפאה הנוכחית לא משנה את החישובים, אך היא כן משפיעה על הנטו שלכם בתלוש הנוכחי של 2026.
שאלה: האם העובדה ששילמתי "יותר מדי מס" בגלל ההקפאה היא עילה להחזר?
תשובה: חשוב לדייק – אם שילמתם יותר מס כי החוק השתנה (הוקפא) וזהו המס החוקי החדש, זו אינה טעות ואי אפשר לקבל על כך החזר. החזר מקבלים רק אם שילמתם מס מעבר למה שהייתם צריכים לשלם לפי החוקים (כולל ההקפאה) של אותה שנה. כאמור, ההקפאה מגדילה את הסיכוי לטעויות חישוב ולפערים שנתיים.
שאלה: אני מרוויח שכר מינימום, האם ההקפאה נוגעת לי?
תשובה: בדרך כלל פחות. מי שלא מגיע לסף המס (כלומר, נקודות הזיכוי שלו מכסות את כל המס שהוא אמור לשלם), לא מושפע משינוי במדרגות המס כי הוא ממילא משלם אפס מס הכנסה. ההקפאה פוגעת בעיקר במעמד הביניים ומעלה, שמשלמים מס הכנסה בפועל.
למה דווקא עכשיו חשוב לבדוק את תלוש השכר?
בתקופות של שינויים כלכליים, חקיקה אינטנסיבית ו"משחקים" עם מדרגות המס ונקודות הזיכוי, הסיכוי לטעויות עולה. מחלקות שכר בארגונים מתמודדות עם עומס ועדכוני תוכנה, ועובדים רבים נופלים בין הכיסאות.
יתרה מכך, דווקא כשנטל המס עולה והנטו נשחק, כל סכום שתוכלו לקבל בחזרה הופך למשמעותי יותר. כסף ששוכב בקופת רשות המסים הוא כסף שיכול היה לשמש אתכם לקניות בסופר, לחוגים לילדים או לחיסכון, ובמקום זה הוא נשחק באינפלציה אצל המדינה.
אנחנו ב-Finupp מבינים שלרוב האנשים אין את הזמן, הידע או הסבלנות להתחיל לחשב מדרגות מס, לבדוק את המדד השנתי ולנבור בטפסי 106 היסטוריים. הבירוקרטיה הישראלית יכולה להיות מתישה, והחשש מביצוע טעויות בטפסים מרתיע רבים מלדרוש את המגיע להם.
בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
אנחנו לא מבקשים מכם להיות רואי חשבון ולא מצפים שתעקבו אחרי כל הודעה של משרד האוצר על הקפאת מדרגות המס. המערכת שלנו יודעת לשקלל את כל הנתונים, את כל השינויים בחוק ואת כל הפרמטרים האישיים שלכם.
חושבים שמגיע לכם החזר מס? אל תשאירו את הכסף אצל רשות המסים.
אנחנו ב-Finupp מזמינים אתכם לבצע בדיקה פשוטה, חכמה ומאובטחת שתגלה לכם האם גם אתם זכאים לכסף חזרה.
הערה: המידע המובא במאמר זה הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי מחייב. חוקי המס משתנים מעת לעת וכל מקרה נבחן לגופו.

הקפאת מדרגות מס
המידע המוצג אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ואינו מהווה תחליף לייעוץ מס, ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין בשירות משום המלצה או חוות דעת ואינו בא במקום שיקול דעת עצמאי של המשתמש. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח ו/או הצעה לרכישת שירות. ייתכן שבמידע המוצג נפלו שיבושים ו/או שגיאות ו/או טעויות ו/או אי דיוקים אשר החברה אינה נושאת באחריות להם.